בישראל נדמה לעתים שה"באז" פחות מורגש אך אין לטעות. המחיר על דחיינות עלול להיות גדול. תהליך המעבר וההטמעה ברחבי העולם בעיצומו. ממשלות, רגולטורים, ארגונים בין לאומיים, פירמות גדלות וקטנות – כולם שם או בדרך לשם. הם רואים בכך חשיבות אסטרגטית, כלכלית, כמעט קיומית. כל שם מוכר כבר עבר את התהליך. מערכות ההפעלה המוכרות (Linux, Windows, OS mac, Android, Xbox), שמות כמו Amazon  ו-Google, facebook. לא ניתן היום, למשל, להעלות לAppStore אפליקציה חדשה – בלי שהיא תואמת IPv6. במסמכי מחקר ומדיניות שמפרסם איגוד האינטרנט הישראלי שפועל באינטסיביות בנושא כבר שנים רבות יש פרטים ונתונים שונים לגבי התקדמות התהליך בישראל ואכן אנו בפיגור משמעותי לעומת העולם הרחב. אך בהחלט גם אצלנו מורגשת תכונה בשנה האחרונה ושיעור המותאמים מגיע לכ10 אחוזים. משרד התקשורת בישראל הורה לספקיות האינטרנט המקומיות לעבוד עם הפרוטוקול החדש עד לסוף אוקטובר השנה. ניתן להעריך כי היתרונות הרבים והדרישה שתגיע מבעלי האתרים והעסקים, יביאו להגברת קצב ההטמעה גם אצלנו.

החיבור בין העולם הפיזי לאינטרנט מתקדם במהירות האור. יבשת אפריקה מתעוררת, ארצות חדשות נכנסות לתמונה; מיליארדי טלפונים ניידים, רמזורים חכמים, מכוניות אוטנומיות, אלכסה וסירי, ציודי קצה שונים ומשונים. כולם מתחברים לאינטרנט. כולם זקוקים לכתובות. וזו בקושי ההתחלה. המעבר בלתי נמנע והוא נעשה בקצב מסחרר. רוב המדינות המפותחות הבינו מהר כי מדובר בתהליך בעל חשיבות כמעט "קיומית", בוודאי כלכלית, חברתית ואסטרטגית, ופועלות בשנים האחרונות באינטנסיביות לעידוד התהליך. כמעט כל ארגון גדול בעולם כבר עבר תהליך הטמעה או קרוב לכך. ניתן להניח שבשנים הקרובות שני הפרוטוקולים ייתקיימו בצוותא זה לצד זה, אך כבר עתה יש אתרים שהגישה אליהם הינה ללקוחות IPv6 בלבד. באזורים מסוימים של העולם כלל לא ניתן כיום לקבל כתובת IPv4 והגלישה היא לפי הפרוטוקול החדש בלבד. ככל שיעבור הזמן, ה"מחיר" שישלם ארגון שהאתר שלו לא יונגש לפרוטוקול החדש, בכל מה שקשור לטיב הביצועים, אבטחה, קידום וכו, יהיה מן הסתם משמעותי. כאמור, לפי הוראות משרד התקשורת בישראל, עד לסוף אוקטובר השנה (2020)על ספקיות האינטרנט המקומיות לעבור לעבוד עם הפרוטוקול החדש. כאמור, חברות כמו אקספון והוט נט, כמו גם חברת אחסון האתרים יופרס – כבר שם. מדובר עדיין באחוזים נמוכים ביחס לעולם הרחב, אך בסופו של דבר כולם יצטרכו ברגע זה או אחר להשלים את המעבר. נראה כי אין מניעה מכך.

אין תאריך יעד או תפוגה פורמלים. מטרת המעבר ופריסת הIPv6 היא הבטחת המשך צמיחת רשת האינטרנט והמשך פעילות תקינה. ברור כי ככל שהזמן יחלוף יותר ויותר אתרים ומערכות יתמכו רק על ידי הIPv6, ומי שלא יבצע את המעבר ייתקל בתקלות. גם אם לא יתקבלו החלטות ברמה כוללת, ממשלתית או אזורית, ניתן לשער שיהיו ארגונים ומערכות שיחליטו בנקודת זמן מסוימת שאינם תומכים בפרוטוקול הישן מסיבות שונות דוגמת אבטחה, חסכון והכבדה.

שינויים בסדר גודל כזה הינם מורכבים, בטווח המיידי – יקרים, ודורשים היערכות מיוחדת. כמו בני אדם, גם ארגונים, בעלי מעוף ככל שיהיו, מעדיפים על פי רוב את הקיים. גם שמבינים שבראיה קדימה מדובר בייתרון, הנטיה לנסות להסתדר עם המוכר. באמצעות מספר פתרונות טכנולוגיים ניתן היה לדחוק מעט את הקץ ולהרחיב את היקף הציוד הנתמך על ידי כל כתובת IP. הפתרונות האלה כבר אינם יכולים לעמוד בקצב הדרישה לכתובות ולכן אין כיום מערכת רצינית שלא מעודדת את המעבר לIPv6 ורואה בכך צורך ממדרגה ראשונה.

 חברות שונות ובהן פייסבוק, שבדקו את הנושא מעידות על שיפור של כ20%-40% בביצועים. נתון מכובד. חברות אחרות מדווחות במקרים מסוימים על שיפורים בהיקפים משמעותיים פי כמה וכמה, אך צריך להבין את הקונטקסט. במסגרת מאמר שפורסם בבלוג של חברת אחסון האתרים הישראלית יופרס (uPress) פורסם כי החברה ערכה מספר ניסויים בהם השוותה את מהירות הביצועים בין שני מחשבים ספציפים, פעם לפי הפרוטוקול הישן, ופעם לפי הפרוטוקול החדש. התוצאות היו כי מהירות הגלישה באמצעות הפרוטקול החדש, גבוהה במאות אחוזים מהישן. ואולם, באותו מאמר גם נכתב כי חברת יופרס עצמה תולה את הפערים העצומים בכך שכפי הנראה, בשלב זה, הספקיות אינן מגבילות ומווסתות את היקף התעבורה בפרוטוקול IPV6, משום שהיקף האתרים והמשתמשים זניח יחסית.

אין המדובר, אפוא, כפי הנראה בעניין פונדמנטלי, אך מאידך ברי כי אלו שיזדרזו יהנו מיתרונות גם בהיבטים אלו, וודאי בתקופה הראשונה שעשויה להמשך גם מספר שנים. ניתן להניח כי כל אתר וארגון המתנהל בשוק תחרותי, וככל שאיכות הגלישה והמהירות חשובה לו יותר, ידאג להיות מותאם לפרוטוקל החדש.

לא מדובר במשהו אישי נגד הספרה חמש. בשנות השמונים פותח פרוטוקול ניסיוני נוסף, ה- IPv5 שנקרא גם Internet Stream Protocol. הפרוטוקול הזה מסיבות שונות לא נכנס לשימוש אך היות שהוא קיבל כבר את הספרה חמש, הפרוטוקול החדש קיבל את הספרה הבאה אחריה, שש: IPv6.

תשובה זהירה תהיה שבמושגים שאנו, בני האדם, מסוגלים לתפוס, אז כנראה שלא. 340 טריליון טריליון טריליון. זהו מספר כתובות הIPv6 שניתן יהיה להקצות. המספר הזה גבוה יותר, אם להאמין לפיסיקאים, ממספר האטומים הקיים על שפת כדור הארץ. במידה שזה נכון, אז גם אם מחר כל מחשב ימוזער לגודל של אטום, עדיין הוא יזכה לכתובת IPv6 משלו.

פרוייקטים ממשלתיים, לא אחת אפילו צבאיים, מתבררים לעתים קרובות כמבשרי מהפכה דווקא בחיים האזרחיים. לא משנה מה המוטיבציה, לדברים יש דינמיקה משל עצמם. הטלסקופ היה מן הסתם שובר שוויון זמן מסוים בהיסטוריה, כשהמצביא המצויד בגדג'ט החדשני ידע לזהות את תנועות האויב הרבה לפני שמישהו חלם על כך. ואז בא גלילאו, הפנה אותו לשמיים והפך את העולם. רשת האינטרנט נולדה, פחות או יותר, לפני חמישים שנה על ידי קרן של משרד ההגנה האמריקאי. המטרה היתה לבנות יכולת להעברת קבצים והודעות מרחוק. אף אחד לא חלם אז שהיא תהפוך את העולם מקצה לקצה.

במסגרת הפיתוחים הראשונים כדי להעביר מידע ממחשב אחד למחשב אחר, נדרש חיבור ישיר, פיזי, ממשי, בין המחשבים. עם הזמן עוד ועוד מחשבים נוספו והצורך בחיבור פיזי לא היה יעיל. הפתרון הטכנולוגי המבריק היה יצירת דבר הנקרא "פרוטקול תקשורת", מה שכולנו מכירים בשם IP, שמהווה למעשה את הבסיס ליכולת של מחשבים לדבר אחד עם השני, לתקשר ולהעביר מידע.

בטכנולוגיה החדשה המידע מועבר במעין "מנות", קוונטות, נפרדות. כל מנה מכילה את הכתובת של המחשב אליו נשלח המידע. גלגולים שונים עברה הטכנולוגיה הקשורה לכך בעשור הראשון לחייה אבל כבר בתחילת שנות השמונים גובש פרוטוקול התקשורת הסטנדרטי אשר נמצא בשימוש עד לרגע זה ושעדיין משמש את רוב רשתות התקשורת בעולם: IPv4. הפורטוקול מורכב למעשה מסדרה של 32 ספרות של אפס או אחד. כל ספרה נקראת ביט (סיבית בעברית יפה). הכתובת, כפי שרובנו מכירים, מחולקות לארבעה מספרים שביניהם נקודה.

על בסיס הIPv4 ניתן היה להנפיק כארבעה מליארד כתובות. בשנות השמונים של המאה העשרים מספר זה נראה היה עצום, ובוודאי מספק לפי כל תחזית שפויה, בפלנטה שמחילה כ7-8 מליארד בני אדם. ארבעים שנים חלפו מאז וכיום כ-12 מליארד מכשירי קצה מחוברים לאינטרנט, בעזרת אותו פרוטוקול משנות השמונים. הישג מרשים בכל קנה מידה. ה-IPV4 מילא את המוטל עליו, הוא תמך בהצלחה רבה במהפיכה טכנולוגית שספק אם רבים צפו. עכשיו צריך להיפרד. מכאן ואילך ימשיך הIPV6